כיצד ייתכן שבמדינה המתהדרת בערכי חירות, שוויון וכבוד האדם, דווקא מתמודדי נפש נותרים כבולים לחוק מיושן ופטרנליסטי? מדובר בעוול מוסרי ומשפטי המחייב תיקון.
מתמודדי נפש: בין חזון השוויון למציאות של הדרה משפטית
החקיקה הישראלית מציגה חזון מפואר המעמיד במרכזו את כבוד האדם, חירותו וזכותו לאוטונומיה אישית. ואולם, בכל הנוגע למתמודדי נפש, אותו חזון נשגב מתנפץ אל מול מציאות משפטית שמרנית ומיושנת. חוק טיפול בחולי נפש – ששמו לבדו מיושן וסטיגמטי – מנציח גישה פטרנליסטית המאפשרת אשפוז כפוי, בידוד ואף קשירות במקרים מסוימים.
מהפכה עולמית: מכפייה לאוטונומיה
בעולם כולו מתחולל שינוי מהפכני בתפיסת הזכויות של אנשים עם מוגבלות: ניכר מעבר מגישה מתערבת וכופה לגישה המכירה בזכותו של כל אדם להיות אדון לגורלו והיא שמה במרכז את "רצונו" להבדיל מ"טובתו". בישראל, חוק זכויות החולה נמנה על החקיקה המתקדמת ומטרתו להגן על כבודו של המטופל, פרטיותו וזכותו לקבל טיפול מתוך הסכמה מדעת. חוק זכויות החולה – נאמן לשמו – מקדם את האוטונומיה של הפרט ומבסס את ההכרה בזכותו להחליט החלטות על חייו, כרצונו. אלא שכאשר חוק זה מתנגש עם חוק טיפול בחולי נפש, הוא נדחק הצידה מפני החוק הפטרנליסטי שגובר עליו. המשמעות ברורה וקשה: מתמודדי נפש מודרים כמעט לחלוטין מההגנות והזכויות שמעניק חוק זכויות החולה.
כפייה: מוצא אחרון, לא ברירת מחדל
אין עוררין כי במקרים חריגים הכפייה הכרחית ואף מוצדקת. אך מקרים יוצאי דופן אינם אמורים להכתיב את היחס לכלל האוכלוסייה. מתמודדי נפש אינם קבוצה הומוגנית. הם אנשים שונים, בעלי זהויות ייחודיות, רצונות ויכולות מגוונות, והם זכאים ליחס מותאם ומכבד המתחשב בנסיבותיהם.
כבוד האדם: זכות יסוד שאינה מותנית
כבוד האדם אינו פריבילגיה אלא זכות יסוד שאין להתנותה או לגרוע ממנה. חברה מתוקנת מחויבת להכיר בזכותו של כל אדם לקבוע את גורלו, גם כשמדובר במתמודד נפש. הכלה, כבוד והגנה על זכויות הפרט הם מפתח לחברה המיטיבה עם כל חבריה. אחת הדרכים המרכזיות להעצמת כבוד זה ולמימוש ריבונות אישית היא עריכת ייפוי כוח מתמשך – כלי משפטי חשוב המאפשר לכל אדם, לרבות מתמודדי נפש, לקבוע מראש כיצד ינוהלו ענייניו בעתיד, אם יאבד את כושרו לקבל החלטות. עריכת מסמך זה פותחת בפני כל אדם מרחב אפשרויות להחליט החלטות על חייו, בכל דבר ועניין – מבחינה רפואית, רכושית ואישית – מבלי שיחשוש שמא ימונה לו אפוטרופוס שיחליט במקומו ובניגוד לרצונו. על כך ארחיב בפעם אחרת.
להוביל שינוי אמיתי
הגיעה העת לשוב ולבחון ברצינות את האפשרות לשלב את חוק טיפול בחולי נפש בתוך חוק זכויות החולה. מהלך כזה יבטיח שמירה הדוקה יותר על זכויותיהם וכבודם של מתמודדי נפש, ויאפשר להם ליהנות מריבונות אישית משמעותית יותר. כך יורחבו גבולות הריבונות האישית של המתמודדים. מי שמעמדו של מתמודד הנפש יקר לליבו מוזמן להצטרף לקריאה לשלב את עניינם של המתמודדים בחוק זכויות החולה ולא להגלותם לחוק נפרד, כפי שנעשה כיום, וככל שנחוצים סעיפים ייחודיים – אלה יוספו וישולבו – ובלבד שיהפכו לחלק אינטגרלי מחוק זכויות החולה.
המסקנה ברוח התמונה הנמצאת מעלה שנוצרה בעזרת AI – אסור להמשיך "לטאטא" את חוק זכויות החולה מחוץ לחייו של מתמודד הנפש. מוזמנים להצטרף לשיח החשוב הזה, לשתף ולהציע כיצד אפשר להגן על כבוד האדם של מתמודדי נפש? איך אפשר לחולל את המעבר מכפיה לריבונות אישית בחיי המתמודד?
וחשוב לזכור: שינוי אמיתי מתחיל בשיח פתוח ומכבד.
