בתפקידי כיו"ר ועדת קידום זכויות אנשים עם מוגבלויות של לשכת עורכי הדין, חשוב לציין כי הוועדה פרסמה קול קורא, המזמין את עורכי הדין להגיש דיווחים והצעות לפתרון בעניין הנגשת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין.
ההזמנה נובעת מהעמדה הערכית כי עו"ד עם מוגבלויות, כמו גם יתר האנשים עם מוגבלויות, הבאים בשערי בית המשפט או לשכת עורכי הדין זכאים לנגישות המאפשרת גישה למבנים והשתתפות בדיונים ובאירועים המתקיימים במוסדות אלה. המרחב המשפטי הפיסי והמרחב המשפטי הפונקציונאלי צריכים להיות נגישים על מנת לאפשר קיום שגרת עבודה שוויונית ככל האפשר. מדובר לא רק בזכות בסיסית, אלא גם בנדבך מרכזי בהבטחת השתתפות מלאה ושוויונית בחיים המשפטיים, חברתיים וכלכליים.
החוק בישראל מכיר בזכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות מלאה בכל תחומי החיים, כולל גישה לבתי המשפט. ב-1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הקובע כי יש להתאים את מבני הציבור והשירותים הציבוריים, לרבות בתי המשפט, לצורכיהם של אנשים עם מוגבלויות. החוק רואה בנגישות לא רק עניין טכני של התקנת מעליות או רמפות, אלא גישה כוללת המשלבת התאמות פיסיות, טכנולוגיות ושירותיות.
אחד האתגרים המרכזיים בהנגשת בתי המשפט הוא יצירת מרחב משפטי שבו אנשים עם מוגבלות יכולים לממש את זכותם להשתתף בהליך המשפטי ללא חסמים. כך לדוגמה, אנשים עם מוגבלות שמיעה זקוקים לתמלול או תרגום לשפת הסימנים בדיונים, בעוד שאנשים עם מוגבלות ראייה יזדקקו למסמכים מותאמים או לקריינות של המסמכים הרלוונטיים.
בנוסף להיבט הפיסי, חשוב להכשיר את הצוות המשפטי, כולל שופטים, עורכי דין ופקידים, לעבוד מול אנשים עם מוגבלות בצורה רגישה ומקצועית. הכשרה זו נדרשת כדי להבין את האתגרים הייחודיים שמציבים אנשים עם מוגבלויות בהליכים משפטיים, ולוודא שהמענה הניתן להם הוא הולם ומכבד.
למרות התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, קיימים עדיין אתגרים רבים בהנגשת מערכת המשפט הישראלית. מבנים ישנים, היעדר אמצעים טכנולוגיים מותאמים וחוסר הכשרה מספקת של אנשי מקצוע מהווים חסמים משמעותיים לאנשים עם מוגבלויות. במקרים רבים, אזרחים נמנעים ממימוש זכויותיהם בגלל הקושי להגיע למוסדות המשפט או לנהל את ההליך המשפטי בצורה שוויונית.
המשך השקעה בהנגשה היא קריטית להבטחת צדק חברתי ושוויון אמיתי. השאיפה היא שכל אדם, בין אם הוא אזרח, עורך דין או שופט, יוכל לגשת למערכת המשפט באופן שווה ומכובד, ללא קשר למגבלותיו. ההנגשה אינה רק חובה חוקית, אלא גם חובה מוסרית וחברתית, המשקפת את ערכיה של מדינה מודרנית השואפת לשוויון זכויות לכל תושביה.
